בתזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 – 2016 (המכונה – חוק ההסדרים), מופיעה בין השאר כוונת רשות המיסים, לשים קץ לתופעה רווחת בה בנלווה למכר מניות בידי בעלי מניות מהותיים בחברה, משולמים להם תשלומים נוספים שונים כגון תשלומים בגין אי תחרות ואחרים, ולעיתים גם מכר מוניטין. אי לכך מוצע לקבוע בסעיף 88 לפקודה כי כלל התשלומים המשולמים אגב מכירת מניות כאמור – יחשבו חלק מהתמורה, כך:
(1) בסעיף 88 –
(א) ………….
(ב) בהגדרה "תמורה", בסופה יבוא "במכירת מניה בידי בעל מניות מהותי, יראו כל סכום או טובת הנאה אחרת (בהגדרה זו – טובת הנאה) שניתנו לבעל המניות המהותי אגב מכירת המניה, ובכלל זה טובת הנאה שניתנה לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת, כחלק מהתמורה":
נשים לב כי התיקון בסעיף חל על כל סכום ששולם ללא אבחנה מי המשלם, החברה או הרוכש, ומה מהות התשלום.
כדי לצמצם האפשרות לתשלומים נלווים מעיין אלו, תוקף התזכיר גם את הצד המשלם: בתזכיר מוצע לתקן את סעיף 32 לפקודה כך שסכומים ששולמו לבעל מניות מהותי אגב מכירת מניותיו, לא יינתנו לניכוי כהוצאה פירותית, בידי המשלם.
חלק התשלומים שישולמו כאמור בידי רוכש המניות, יהיה חלק מעלות המניות לצורך חישוב רווח ההון במכירתן בעתיד.

להלן מספר התייחסויות לתיקון המוצע:

•  בתיקון זה מחוסלת למעשה טענת רשות המיסים הנשמעת מדי פעם כי תקבול בשל אי תחרות המתקבל יחד עם מכר מניות (גם אם הוא לתקופה קצרה) הינו בגדר הכנסה פירותית.
• במקביל ומנגד, לדעתנו עדיין ניתן יהיה לטעון כי מוניטין הנמכר יחד ובמקביל למכר מניות, כדוגמת המקרים שנפסקו בהלכת שרון הידועה ובהילכת תדיראן שניתנה בביהמ"ש העליון זה עתה, אינו "תקבול הניתן לבעל המניות המהותי אגב מכירת המניות" כי אם תקבול בגין מכירה עצמאית נפרדת, ולאפשר בכל זאת החלת מס של 25% בגין עסקת המוניטין .
• מוכרת האפשרות לחלוקת דיבידנד טרם המכירה, אשר כידוע שיעור המס בגינו הינה 30%. מהתיקון המוצע עולה כי תשלומים שונים שישולמו למוכר מהחברה, בנלווה למכר המניות, יהוו כאמור כולם חלק מתמורת רווח ההון. במצב שכיח הקיים היום, ובהנחה שמדובר במניות שנרכשו לאחר שנת 2002, שיעור המס לגבי כל התקופה 2003 – 2011 הינו 25% בלבד, ורק יתרת הרווה חבה במס של 30% !!.
  אי לכך יתכן וראוי דווקא לקבל תשלומים שונים מהחברה אגב מכר מניותיה ע"י בעל מניות מהותי, חלף משיכת דיבידנד עובר למכירתן. ניכוי ההוצאה לא יותר אמנם, אך זה בדומה לדיבידנד שגם הוא אינו ניתן כידוע, לניכוי.
• מעל כל האמור, סיווג כל התקבולים הללו כחלק מרווח ההון, יאפשר קיזוז הפסדי הון ככל שקיימים בידי בעל המניות המוכר.
• סיווגם של כלל התשלומים, כחלק מתמורת מכר המניות, וככל שתהיה קוהרנטיות לעניין מע"מ, תחיל פטור ממע"מ על תשלומים אלו, ככל שהיתה קיימת ללא תיקון החקיקה.
  הנוסח המוצע נראה לנו גורף מידי, ולהמחשה נתאר נניח השלמת פיצויי פיטורין או חבויות אחרות שחבה חברה לבעל מניותיה המוכר מניותיו בה: ישום המוצע באופן גורף, יביא מחד לסיווג התקבולים בידי בעל המניות כרווח הון ובנסיבות שתוארו, יתכן ויהא הלה שבע רצון מכך, ואולם לא יעלה על הדעת כי הוצאות אלו ישללו בניכוי בידי החברה המשלמת.
  אנו מניחים כי ישום התיקון המוצע בעניין זה ע"י רשות המיסים, ייושם באופן נבון ותכליתי בלבד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.